זקיפת שווי הטבות לעובדים זרים
בפס"ד תהילת אורי נידון מקרה של זקיפת שווי הטבות לעובדים זרים, בגין ביטוח רפואי, דיור ונלוות וכן הטבות נוספות, אשר כונו על ידי הנישומה כתשלומים עבור כיסוי הוצאות, מבלי לזקוף את שווי ההטבות לשכר העובדים, בניגוד להוראת סעיף 2(2).
בית המשפט הדגיש את רוחב היריעה של רשת המס הפרושה בסעיף 2(2) שמטרתה הינה התמודדות עם שחיקת בסיס המס באמצעות תשלומים אשר כונו בשמות שונים, כיום הסעיף כולל השתכרות או רווח מעבודה; טובת הנאה או קצובה ששולמו לעובד ממעבידו; החזר הוצאות; ושווי שימוש , ברכב או בטלפון נייד; והכל בכסף או בשווה כסף, בין אם שולמו לעובד במישרין או בעקיפין, או לאחר לטובתו.
"טובת הנאה"
המבחן שנקבע בהלכה הפסוקה לסווגו של תשלום ששולם לעובד כ"טובת הנאה" הוא מבחן כפול, הבוחן האם נועד התשלום ששולם לעובד ל"נוחות המעביד" ולצרכיו, או שמא ל"הנאת העובד" (ראה פס"ד דן אגודה שיתופית) שם קבע בית המשפט שתלבושת אחידה לעובדים שניתנה לעובד נועדה לאפשר לעובד לבצע את עבודתו, היא נועדה לציין את השתייכותו של העובד למקום עבודה מסוים, או להבטיח הופעה אחידה של העובדים, בהתאם לצרכי המעביד וגם אם בגדים אלו חוסכים מהעובד את ההוצאה עבור "רכישת בגדים", ו"מגנים על בגדיו מפני בלייה" דבר שמהווה הנאה טפלה ואין לה שיעור בכסף ולכן דינם של בגדי העבודה כדין כלי עבודה שהמעביד מספק לעובדיו.
בעניינו תשלומים בגין מגורים ולינה, או העמדתם לרשות העובד מהווים טובת הנאה שחייבים במס לפי הוראות סעיף 2(2) ואין רלוונטיות אם עסקינן במגורים ברמה בסיסית, או במגורי פאר שיוצרים טובת הנאה ניכרת לעובד ולא של המעביד היות שטובת ההנאה מתייחסת לחייו הפרטיים של העובד שנועדו מעצם טיבם, לשימוש בשעות שלאחר שעות העבודה, לחייו האישיים ולזמנו הפרטי של העובד, ואין לראותם כמשמשים להפקת ההכנסה, או כחלק מהליך הפקת ההכנסה.
החזר הוצאות המותרות לעובד כהוצאה
תשלומים ששולמו לעובד ממעבידו ואינם בבסיס המס הינם "החזר תשלומים ששולמו לעובד לכיסוי הוצאותיו, ככל שהוצאות אלו מותרות בניכוי בידי העובד. "למעשה דובר ב"קיצור דרך", המוציא מרשת המס תשלום המהווה הכנסה בידי העובד, אשר יותר לעובד כהוצאה בייצור הכנסה, בד בבד עם קבלתו.
ההוצאות המותרות- סעיף 17
המבחן שנקבע בהלכה הפסוקה לעניין ההוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה הוא מבחן האינצידנטליות, הבוחן את השתלבות ההוצאה בייצור ההכנסה וההוצאה תהיה מותרת רק כאשר ההכנסות וההוצאות גם יחד שלובות וכרוכות בתוך העסק והוא שיוצר את הקשר הישיר ביניהם. סעיף 32(1) נקבע ש"הוצאות שאינן הוצאות הכרוכות ושלובות בתהליך הפקת ההכנסה, לרבות הוצאות הבית, הוצאות פרטיות, הוצאות אש"ל ,הוצאות שהוצאו לשם הגעה למקום ההשתכרות ולשם חזרה ממנו ...". צא ולמד, שהוראות סעיף 32 משלימות את סעיף 17 לפקודה ואוסרות בניכוי הוצאות פרטיות, הוצאות הבית, הוצאות דיור והמגורים, שכר הדירה, הוצאות שוטפות הקשורות בדירת המגורים, שהן כולן הוצאות שאינן אינצידנטליות להפקת ההכנסה או שהן 'הוצאות פרטיות' . בעניינו, העמדת דירות שכורות לרשות העובדים הזרים מעניקה להם הנאה ניכרת, וספק האם היא משרתת את צרכיו של המעביד שכן כל כולה נועדה לצרכיו האישיים של העובד, ולחייו הפרטיים.
תקנות שהייה לתושב חוץ
תקנות מס הכנסה ניכוי הוצאות שהייה לתושב חוץ מתירות ניכוין של הוצאות לינה ושל הוצאות דמי שכירות כאחד, ללא מגבלה של תקרה, לתקופה של 12 חודש, כאשר תושב חוץ הינו מרצה אורח או מומחה חוץ. יודגש שהתקנות ממעטות מומחה חוץ שהוזמן לישראל על ידי חברת כוח אדם או על ידי מתווך כוח אדם כדוגמת הנישומה.
הוראות דומות קיימות בתקנות מס הכנסה ספורטאי חוץ שמתירים הוצאה לתקופה שאינה עולה על 48 חודשים לספורטאי ולעיתונאי חוץ בתקנות מס הכנסה עיתונאי חוץ שמתירות הוצאה לתקופה שאינה עולה על 36 חודשים.
צא ולמד, שהתקנות מקנות הטבה ניכרת לתושבי חוץ מסוימים, בכך שהן מתירות להן ניכוי 'דמי שכירות', ולא רק 'דמי לינה', לפרק זמן מוגבל ומנגד, מדגישה ההוראה האמורה את האיסור על ניכוי ההוצאה בידי תושבי חוץ אחרים, לרבות בידי עובדים זרים. עיון בהיסטוריה החקיקתית מגלה כי בעבר (עד שנת 2005) הותרו הוצאות דמי שכירות בניכוי גם לעובד זר , (ראה הגדרת מומחה חוץ בתקנות ניכוי הוצאות שהייה לתושב חוץ) (ק"ת 6375 התשס"ה, מיום 28.2.05).
בית המשפט התייחס לתקנה (2א) לתקנות הוצאות מסוימות, קובעת ש"הוצאות לינה שהוציא נישום בישראל ... ואולם הוצאות שהוציא נישום ללינה במקום המרוחק פחות מ – 100 קילומטרים ממקום מגוריו או ממקום עיסוקו העיקרי, לא יותרו בניכוי, זולת אם שוכנע פקיד השומה שהלינה הייתה הכרחית לייצור ההכנסה של הנישום."
ביטוח רפואי
בית המשפט קבע שתשלומים עבור ביטוח רפואי מהווים תשלום שכר בשווה כסף ובהוצאה פרטית שאינה מותרת בניכוי שהינה להנאת העובד בלבד ושאינה כרוכה ושלובה במקור ההכנסה. לפיכך יש לזקוף את שווי ההטבה להכנסת העובדים ובגילום הן לעניין החובה החלה על המערערת לנכות את המס במקור, והן בהטלת היטל עובדם זרים.
תשלום "פיצויי פיטורים"
הנישומה טענה כי בפיטוריהם של העובדים הזרים ערכה עמם 'גמר חשבון', וקיזזה את 'רכיב הפיצויים' מפיצויי הפיטורים ששילמה לעובדים הזרים ולכן אין עסקינן בהכנסת עבודה.
בית המשפט קבע שהתשלומים אינם מהווים פיצויי פטורים היות שלא נותקו יחסי עובד מעביד ולא מתקיימים תנאי הפטור של סעיף 9(7א)(א) שחל רק בעת ניתוק יחסי עובד מעביד.
לפיכך, התשלומים האמורים לעיל מהווים הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה, ובדין זקף המשיב את התשלומים וחייב את המערערת בניכוי מס בגינם, כמו גם בהיטל עובדים זרים.
צלמונה 7 אשקלון
baruchadv1@012.net.il
| 0545-575212
Contact Us
מאמרים אחרונים:
