צור קשר
073-2903040 | 0545-575212
baruchadv1@012.net.il

מאמרי חוקי עידוד

מאת ברוך כחלון 14 באוגוסט 2024
בפס"ד שפיר הנדסה נידונה השאלה מיהו בעל בניין להשכרה הזכאי להטבות מס על פי סעיף 53ב(א) לחוק לעידוד השקעות הון. בית משפט קמא קבע שיש לפרש מונח זה לאור תכלית החקיקה – שהיא, כך נקבע, לתמרץ בנייה של בניינים להשכרה למגורים באמצעות מתן הטבות מס ולכן הנישומה קנתה לעצמה מעמד של "בעל בנין להשכרה", בעקבות זכייתה במכרז מטעמה של עיריית ירושלים שלפיו היא אחראית על תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה של מעונות המיועדים למגוריהם של תלמידי האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. בית המשפט קבע שלשון סעיף 53ב(א) לחוק לעידוד השקעות הון הינה ברורה ואינה מותירה מקום לספקות. "בעל בנין" הוא מי שאוחז בבעלות במקרקעין עליהם הבניין עומד. במילים אחרות בעל בניין הינו מי שבידו זכות אשר ניצבת בראש סולם הזכויות ביחס לבניין ולקרקע עליו הבניין עומד. צא ולמד, שהמחוקק קבע הגדרה צרה של הזכאים אשר מכירה רק במי שאוחז בזכות הבעלות במקרקעין. במקרה דנן, הזכות שקיבלה הנישומה ביחס לבנייני המעונות היא זכות מצומצמת של בר-רשות שאינה עולה כדי זכות הבעלות (מתן שירותי תחזוקה למעונות אחרי הקמתם והשכרת יחידות דיור לתלמידי בצלאל) ולכן אינה בגדר "בעל בנין" לעניין חוק העידוד. סעיף 53ב(א) לחוק העידוד אינו מזכה קבלני בניין בשום הטבת מס כדי לשכנעם לנתב את תשומותיהם לטובת פעילות קבלנית שעיקרה הקמת דירות להשכרה. רק בעלי נכסים בשוק הנדל"ן הם אלו שיכולים לייעד אותם למטרות שונות על-מנת להשיא רווחים וליהנות מנכסיהם הנאה מרבית. אמור מעתה: "בעל בנין", עליו מדבר סעיף 53ב(א) לחוק לעידוד, אינו כולל חברות בניה כדוגמת הנישומה שמקימות בניינים עבור בעליהם. יודגש כי עמדת המדינה הינה להכיר בחוכר מקרקעין לתקופה העולה על 52 שנה כמי שזכאי להטבות בגדרי חוק העידוד. .
מאת ברוך כחלון 13 בדצמבר 2023
חברה הזכאית להטבות על פי חוק עידוד השקעות הון תקזז הוצאות מו"פ גם כנגד הכנסות פטורות ממס ולא רק כנגד הכנסות החייבות במס במפעל מעורב
מאת studio 14 22 בספטמבר 2022
בחוזר 2018/21 פירטה רשות המסים את ההקלות הניתנות לחברות מו"פ ציבוריות , ולא נקבע כי היא אינה חברת מחקר ופיתוח עד מועד ההשקעה המזכה;שווי השוק של החברה הוא בין 200 מיליון שקלים חדשים למיליארד שקלים חדשים, או שווי אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;בעד כל אחת משנות המס מיום הנפקת החברה כאמור בפסקה א' עד מועד ההשקעה המזכה הראשונה, התקבל אישור של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית כי %70 לפחות מהוצאות החברה באותה שנה, הוצאו, במישרין או בעקיפין, בקשר למוצר המבוסס על מחקר ופיתוח שבוצעו בחברה. יודגש שאם הרשות מצאה שלא מתקיים התנאי האמור אזי החברה חייבת במס על...
מאת studio 14 22 בספטמבר 2022
בפס"ד סקמסקי (ע"מ 5413-04-15) נידון מקרה של בעלי מניות שמכרו מניות בחברה שבבעלותם שהינה בעלת מפעל מאושר וביקשו לשלם מס בגין הר.ר.ל בשיעור של 15% שהינו שיעור המס שהיה חל אילו חולקו הרווחים כדיבידנד. רקע עובדתיהחברה הוקמה בשנת 1976 ע"י שלושה בעל מניות ונרשמה למסחר בשנת 1991. ביום 6.10.2011 מכרו הנישומים את מניותיהם לחברה זרה וביום 9.10.2011 נמחקו המניות מהרישום למסחר. החברה היתה זכאית להטבות מס לפי חוק לעידוד השקעות הון.הנישומים דווחו על מכירת המניות ובגין חלקם ברווחים הראויים לחלוקה הפטורים ממס לפי חוק העידוד דרשו לשלם מס בשיעור של 15% . הכרעה לשום סעיף....
מאת studio 14 22 בספטמבר 2022
בפס"ד אלבטרוס נידון מקרה של חברה שעוסקת בתחום החיווט והכבילה התעופתית. הנישומה ותע"ש, באמצעות "להב" (מפעל כלי טיס צבאיים בתעשייה האווירית לישראל) חברו לביצוע פרויקט ייצור רתמות המאגדות את חוטי החשמל עבור חיל האוויר האמריקאי שישמשו לשדרוג מטוסי 15- F של חיל האוויר האמריקאי.ביום 21.9.2010 נחתם הסכם ייצור בין תע"ש לבין חברת אינטרקונקט (נציגת חיל האוויר האמריקאי). במסגרת הסכם זה אושרה הנישומה כבעלת רישיון-משנה לייצור הרתמות לחיל האוויר האמריקאי, תחת רישיון הייצור של להב. הנישומה ייצרה רתמות מהשלב הראשוני ועד להשלמתן. מאידך גיסא, פ"ש טען שהנישומה המערערת מכרה את המוצרים שייצרה...
מאת studio 14 22 בספטמבר 2022
החלטת מיסוי 2032/18 נידון מקרה של מיזוג שתי חברות בעלות מפעל טכנולוגי רקע עובדתי חברה א' הינה חברה פרטית תושבת ישראל (להלן: "החברה") שעוסקת בפיתוח תוכנה. התקנת התוכנה אצל הלקוחות מבוצעת מאתר האינטרנט של החברה והכנסותיה נובעות ממתן זכות שימוש בתוכנות המתקבלות מפרסומות המוצגות אצל המשתמשים.חברה ב' הינה חברה פרטית, תושבת ישראל (להלן: "חברה ב'") שעוסקת בפיתוח תוכנות לשיפור תוצאות הפרסום באינטרנט. חברה ב' התמזגה לתוך החברה במיזוג סטטוטורי לפי סעיף 103ב לפקודה כך שמפעלה של חברה ב' מוזג לתוך מפעלה של החברה ולכן התוכנות שפותחו ע"י חברה ב' הועברו לבעלות החברה והן שולבו...
מאת studio 14 22 בספטמבר 2022
בפס"ד בפס"ד ע"מ 45987-06-16 ויסינק סירקיטס נידון מקרה של חברת הזנק שעוסקת בפיתוח כלים ומתן ייעוץ בתחום האלקטרוניקה וצ׳יפ דיזיין. החברה ביקשה הקלות מס לפי הוראותיו של סעיף 51טז לחוק לעידוד השקעות הון שלפיו יחולו שיעורי מס מופחתים על הכנסה מועדפת של מפעל מועדף. בית המשפט קבע שהקלות בשיעורי המס הם החריג לכלל ולכן על הנישומה הנטל להוכיח, כי היא זכאית להטבות המס. בעניינו סעיף 51טז לחוק לעידוד השקעות הון קובע שחברה מועדפת זכאית שעל הכנסתה המועדפת יוטל מס חברות בשיעור מופחת. סעיף 51 מגדיר חברה מועדפת, בין יתר, כחברה שהתאגדה בישראל ושיש בבעולתה מפעל מועדף. מפעל מועדף מוגדר כמפעל תעשייתי אשר מתקיימות בו הוראות "מפעל בר תחרות אשר תורם לתוצר המקומי הגולמי או מפעל בר תחרות בתחום האנרגיה המתחדשת" מפעל תעשייתי מוגדר כמפעל בישראל אשר עיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית. צא ולמד שלצורך הוכחת הזכאות להטבות לפי חוק לעידוד השקעות הון נדרשים קיומם של שני תנאים מצטברים: 1.בעלות במפעל תעשייתי 2.פעילות ייצורית כפעילות העיקרית. בית המשפט מדגיש שגם אם תתקבל טענת הנישומה שלפיה היא עסקה בפיתוח תוכנה שהינה פעולה ייצורית בהתאם להוראות החוק, הרי שעדיין היא לא תהיה זכאית להקלות מס לפי החוק היות ולא מתקיים התנאי של הנוסף שהינו קיומו של מפעל תעשייתי. בית המשפט מתרשם שהנישומה לא הוכיחה קיומה של מפעל תעשייתי היות שהיא לא העסיקה עובדים. חוק לעידוד השקעות הון לא מתייחס למספר עובדים מינימאלי הנדרש לקיומו של מפעל תעשייתי, ברם בית המשפט העליון קבע שמפעל אשר מתבצע בו ייצור יכול שלא ייחשב כמפעל תעשייתי בשל סיבות שונות וביניהן מספר עובדים מצומצם (ראה ע"א 798/85). יודגש כי בפס"ד חברת רעיונות, שדן בפטור ממס מעסיקים קבע בית המשפט שהדירשה למפעל מצריכה בדיקה של ממדי העסק לרבות מספר העובדים המועסקים והציוד. תכליתו של חוק לעידוד השקעות הון נקבעה בסעיף 1 לחוק עצמו. בין יתר מטרתיו של החוק נאמר "יצירת תשתית למקומות עבודה חדשים ובני-קיימא" ולכן יש רלוננטיות למספר העובדים לצורך הקביעה, האם מדובר במפעל תעשייתי הזכאי להטבות לפי החוק. בית המשפט מובסיף וקובע ש "ייתכן, כי אופייה של התעשייה המודרנית מצדיק עמדה לפיה לשם קיומו של מפעל תעשייתי הזכאי להטבות די במספר עובדים קטן יחסית. עמדה זו סבירה בעיניי ויש בה משום התחשבות בהתפתחות ובאופייה המיוחד של התעשייה המודרנית. עם זאת, אין בכך בכדי ללמד, כי אף חברה אשר אינה מעסיקה עובדים כלל תיחשב בעלת מפעל תעשייתי ותהא זכאית להטבות אשר ניתנות למפעל כאמור בהתאם לחוק." מסקנה בית המשפט מכריעה לאור כל האמור לעיל, הנישומה לא הוכיחה קיומו של מפעל תעשייתי היות ולא היו לה מועסקים מלבד בעלי המניות שלה שעבדו גם במקומות אחרים וכל עבודתם בוצעה בביתו של אחד מבעלי המניות שהקצה חדר בביתו לטובת החברה הנישומה ואין הצדקה להעניק את ההטבה במקרים אשר אינם עולים בקנה אחד עם תכליות החוק.
מאת studio 14 22 בספטמבר 2022
בפס"ד רוזבאד נכסים נידון מקרה של חברה ציבורית העומדת בראש קבוצת חברות המשקיעה בנכסי נדל"ן מחוץ לישראל שמבוצעת ע"י מספר חברות זרות שמוחזקות בעקיפין ע"י החברה הבורסאית.אחת החברות בקבוצה רכשה בשנת 2004 נכס נדל"ן בצרפת והחזיקה בחמש חברות זרות בבעלות מלאה שהחזיקו ב-7 נכסי נדל"ן ובשנת 2006 מכרה החברה את כל נכסי הנדל"ן ולא חויבה (לרבות החברות בנות) במס במדינות מושבן. כמו כן, בשנת 2006 רכשה אחת החברות בקבוצה חברה זרה שהחזיקה בניין משרדים בציריך ובשנת 2008 מכרה את המניות האמורות. רשות המסים סיווגה את ההכנסות שלעיל כהכנסות פאסיביות של חברה נשלטת זרה וחייבה את החברה
מאת studio 14 22 בספטמבר 2022
בפס"ד ע"א 8783/14 צ.א.ג תעשיות בע"מ נדון מקרה של חברה בעלת מפעל מאושר במסלול מענקים ומפעל במסלול חלופי, שחילקה דיבידנד מתוך רווח חשבונאי לחברת האם שלה וטענה לפטור לפי הוראות סעיף 126(ב) לפקודה ולחילופין טענה שאין לחייב את הדיבידנד שחולק לחברת האם היות והחברה מאחדת דוחות יחד עם חברת האם ויש לראות את החברה וחברת האם כישות כלכלית אחת. מסגרת נורמטיביתככלל, חלוקת דיבידנד בין חברתית פטורה ממס לפי הוראות סעיף 126(ב) לפקודה. ברם, כאשר עסקינן בחברה הפועלת במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, קובע סעיף 47(ב)(2)(א) לחוק לעידוד השקעות הון (בניסוחו ערב תיקון 60) שאדם שקיבל דיבידנד מהכנסתה...
למאמרים נוספים
Share by: